Page 4 - בוידעמים - אורית בלאו
P. 4
אופניים
"יקירתי ",פתח והשתהה ,אוחז בכוס באצבעות מתהדקות ומביט בה כקורא
בקפה" ,אני חושב שהשתגעת .עד היום הכרתי אותך כאדם הגיוני .לא ראוי
שתזרקי כל כך הרבה כסף על המחקר החדש שלך ,תבזבזי זמן יקר ותסכני
את עתידך המקצועי .למה החלטת להפוך ממדענית מצליחה ,חוקרת סרטן,
לנערת ניו־אייג' סהרורית?" הימם אותי בדבריו .שתקתי .חייכתי בנועם
וביקשתי לפגוש את עיני הענבר הנבונות שלו.
עד כה היה הכול מדויק להפליא .הבקשה שלי למענק המחקר אושרה .גם
התקציב לתקופת השתלמות בחו"ל .מסוחררת מתחושת ההצלחה של
הפרויקט שהדיר לילות שינה רבים מעיני ,קניתי כרטיס וטסתי לחופשה
קצרה ולהתייעצות בפריז .קבעתי להיפגש עם עמית למחקר ,ידיד יקר
שהכרתי לפני זמן רב במהלך חילופי מדענים צעירים ומאז שמרנו על קשר
הדוק .כמדען בעל שם עולמי על מחקריו פורצי הדרך בתחום הגנטיקה של
הסרטן ,זכה ידידי בפרופסורה בגיל צעיר ביותר ,ולי ניתנה הזכות הגדולה
ללמוד ממנו .למעשה ,לא התקדמתי צעד בלי לשאול לדעתו.
ישבנו באחד מבתי הקפה המיתולוגיים של העיר בסמוך למוזיאון הלובר
בבוקר אפרורי טיפוסי .אני התפנקתי בכיסא קש עם שוקו חם וקרואסון רך,
וידידי שתה אספרסו חזק ונראה דרוך.
