Page 9 - בוידעמים - אורית בלאו

‫בפנים שרוטות‪ ,‬ג'ינס מופשל וברך חבושה נשען על הקיר בצריף החברים‪,‬‬
‫גירד באפו‪ ,‬שפשף את לחיו‪ ,‬כחכך בגרון לתוך המיקרופון והסביר בשקט‬
‫שבסך הכול רצה לחזור הביתה בשלום‪" .‬בן יקר‪ ,‬מלח הארץ‪ ,‬גם הוא‬
‫כשאר חמשת אחיו‪ ,‬יפה וצנוע‪ ",‬התלחשו החברים‪.‬‬

‫נגה קטנה וצנומה‪ ,‬שערה הקצר שחור כפחם ועיניה כלּבה‪ ,‬אש להבה‪.‬‬
‫צמודה כמזוזה למשקוף הדלת‪ ,‬היא צופה בו מהצד‪ ,‬מקווה שילכוד לרגע‬

‫את מבטה ויפנה אליה ולו במנוד ראש בלבד‪ ,‬אך הוא ממהר להתרחק‬
‫מהמקום ונבלע בשכונת האשטרומים של המשוחררים‪ .‬נפשו יוצאת אל‬
‫אפרת‪ ,‬היא חושבת לעצמה‪ ,‬אפרת היפהפייה של המשק‪ .‬גופה עסיסי‬

‫ובשל‪ ,‬חזּה שופע‪ ,‬עיניה כגבישי ענבר ושיערה הדבשי גולש עד ירכיה‬
‫המדושנות המחוללות בסערה במעגלי ההורה בחדר האוכל‪ .‬את אפרת‬

‫הוא מבקש ולא את בת גרעין הנח"ל‪ ,‬עירונית שיודעת היטב שגם בין‬
‫שווים יש שווים פחות‪.‬‬