Page 6 - בוידעמים - אורית בלאו
P. 6
בריכת גורדון
היא מנצנצת אלי באור השמש השוקעת ,כלואה מאחורי סורגים כחיה
הרובצת בכלוב .מלונות פאר הנושקים זה לזה גבהו סביבה והיא התכווצה.
גופים חדשים שוחים בה ,ומתוך מימיה המלוחים לא בוקעת צהלת ילדים.
חבורת הבנות כבר יושבת בבית הקפה שבמרפסת המלון הסמוך וצופה
בהמולת הטיילת .הן צוחקות ומתחבקות סביב שולחן עץ עגול הניצב תחת
שמשייה לבנה ,מגונדרות ונרגשות כמעט כמו אז ,ביום שבו הכירו לראשונה
בכיתה א' .נתי יזמה הרמת כוס קפה מול בריכת הזיכרונות לרגל שנת
היובל.
פעם ,בימות הקיץ הלוהטים ,אפילו מאוורר לא היה בכל בית ,ואנו נמלטנו
מהדירות המחניקות אל הים הפתוח .הבתים היו קטנים ,קו החוף נקי
ומזמין ואנו צעדנו אליו בקדושה .בריכת גורדון היתה הקסם שמאחורי
החומה .גן העדן של החופש הגדול ,לפני שנבנו הקאנטרי קלאב ,מועדוני
הבריאות והכושר ונתב"ג 2000העמוס לעייפה .בילינו כאן יחד שעות
ארוכות בשיזוף ובפטפוט עליז וצחקני .רבצנו בכיסאות נוח שהוצבו על
המרפסת הענקית שהקיפה את הבריכה ,שכבנו על מגבות צבעוניות
שפרשנו על גג המלתחות שהתנשא כחומה מעל הים ,ונופפנו באוויר את
רגלינו הדקיקות מבעד מעקה הברזל שהקיף את הגג .עונג פשט בגופנו
למגע רסיסי הגלים שהתנפצו תחתינו אל הסלעים.
אחר כך נבנתה המרינה ,והגלים נשברו אל מזח בטון שהגן על יאכטות
מפוארות .הים התרחק מהבריכה וגם אנחנו התרחקנו.
